#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ט. א בעא מיניה רבי ירמיה מרבי זירא ראתה ואח''כ הוכר עוברה, האם מטמאה למפרע?	א&quot;ל כיון שהטעם שמסולקת מפני שראשה ואבריה כבדים עליה והיא הרי אין ראשה ואבריה כבדים עליה, לכן טמאה למפרע.	נדה ט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ט. ב 'בעא מיניה ההוא סבא מר' יוחנן הגיע עת וסתה בימי עבורה ולא בדקה מהו' מה הסתפק, ומה ומהיכן נפשט?	"שאל אליבא דמ&quot;ד וסתות דאוריתא בעיא בדיקה, או כיון שבחזקת מסולקת אינה צריכה. ופשט לו מר&quot;מ שאמר שאם היתה במחבה ולא בדקה מותרת שחרדה מסלקת את הדמים, ומדאמר שרק במחבה ש&quot;מ שסובר וסתות דאוריתא ובכל זאת טהר אם היא מסולקת. <p dir=""rtl"">(דעת הראב&quot;ד ששאל לענין דיעבד, אבל לכתחילה ודאי בעי, אבל הרשב&quot;א והריטב&quot;א סוברים שאף לכתחילה לא בעי)</p>"	נדה ט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ט. ג מניקה כמה זמן היא בחזקת מסולקת ומדוע, ובמה זה תלוי?	"לר&quot;מ דם נעכר ונעשה חלב דכתיב &quot;מי יתן טהור מטמא לא אחד&quot; ולכן כל זמן שהיא מניקה ואפ' ד'וה' שנים אבל אם הפסיקה להניק אפ' תוך כ&quot;ד חודש אינה בחזקת מסולקת.<p dir=""rtl"">חכמים אומרים שהחלב אינו מהדם [ומי יתן טהור מטמא קאי על שכבת זרע ולר&quot;א מי הנדה] אלא טעם שמסולקת מפני שאבריה מתפרקים ולכן רק כ&quot;ד חודש היא מסולקת ואפ' תפסיק להניק באמצע היא מסולקת.</p>"	נדה ט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ט. ד מזה מי הנדה והנוגע והנושא האם טמאים ומנין?	מזה טהור, נוגע מטמא עצמו ולא בגדים, נושא טמא ומטמא בגדים. אף דכתיב &quot;ומזה מי הנדה יכבס בגדיו&quot; קאי על הנושא, ומה דקרי ליה מזה שדוקא אם יש שיעור בכלי כדי הזאה, ואפ' למ&quot;ד שאין שיעור למים, ה&quot;מ אגבא דגברא אבל בכלי בעי שיעור.	נדה ט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ט: א היכי דמי זקנה שהיא בחזקת מסולקת דמים? וכיצד הלכה?	"ר&quot;א אומר כל שעברו עליה ג' עונות בלי לראות דם ואפ' אין זה סמוך לזקנתה. חכמים אומרים רק סמוך לזקנתה והינו לרב יהודה כל שחבורתיה אומרות עליה זקנה, ור&quot;ש אומר כל שקוראין לה אמא אמא ואינה בושה, ר' זירא ור' שמואל בר רב יצחק חד אמר כל שאינה מקפדת וחד אמר כל שאינה בושה ואיכא בינייהו בושה ואינה מקפדת.<p dir=""rtl"">מעשה שעשה רבי כר&quot;א ולאחר שנזכר שלא יחיד חולק עליו אלא רבים ולא אתמר הלכתא לא כמר ולא כמר אמר כדאי הוא ר&quot;א לסמוך עליו בשעת הדחק, (בגמרא משמע שאף חכמים יודו לר&quot;א בשעת הדחק).</p>"	נדה ט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ט: ב 'ת''ר זקנה שעברו עליה שלש עונות וראתה דיה שעתה, ועוד עברו עליה וכו' ולא שכוונה אלא אפילו פיחתה והותירה' באר! (הרי אם כוונה ודאי שדיה שעתה, שהרי קבעה לה וסת?)	או שזה כרבנן דפליגי על ר' דוסא, שסוברים שכשיש וסת גם טמאה מעת לעת, ותני לא שפחתה והותירה אלא אפ' שכוונה שזה יותר חידוש. אב&quot;א זה כר' דוסא והכי קאמר לא שכוונה אלא שפחתה והותירה.	נדה ט:		
